כשאנו נתקלים בספרי הקבלה במילים שמוכרות לנו מחיי היום-יום, עלינו לזכור שהן מכוונות אל השורשים הרוחניים ולא אל המתרחש בעולם שלנו. וזאת הסיבה לכך שלא נוכל להבין באמת את ספרי הקבלה כל עוד העולם העליון נסתר מאיתנו…
הדרך היחידה להבין את כתבי הקבלה היא להתעלות לעולם השורשים, כפי שעשו המקובלים בעצמם.
כותב על כך בעל הסולם: "אי אפשר בהסתכלות על הענפים התחתונים להוציא שום הקש ודמיון כלל על איזו דוגמא בשורשיהם העליונים. להיפך הוא… שמתחילה צריכים להשיג את השורשים העליונים, כמות שהם ברוחניותם למעלה מכל דמיון… ואחר שמשיג את השורשים העליונים, אפשר לו להסתכל בענפים המוחשים שבעולם הזה" (מאמר "מהותה של חכמת הקבלה").
לא ספר היסטוריהלא רק ספרי הקבלה נכתבו באופן הזה; כל ספרי הקודש - התורה, התלמוד והמדרשים השונים כתובים כולם בשפה מיוחדת זו. ספר התורה למשל, לא עוסק בבני אדם ובהיסטוריה של העם היהודי. כולו עוסק באבחנות רוחניות, המנותקות מהעולם הזה.
ומדוע הוא נקרא "ספר קודש"? "קודש" - מלשון נבדל, כלומר ספרים אלה מספרים לנו רק על העולם העליון, שנבדל מאיתנו כל עוד אנו מצויים בעולם התחתון, העולם שלנו.
לקריאה נוספת:
האם אפשר לעזור לחייל החטוף?
מדוע האלימות מתגברת?
